זמן קריאה מוגבל








לייקה / אורין רוזנר

מָה חָשְׁבָה לַיְקָה
בֵּין הַכּוׂכָבים
רְחוׂקָה מִכַּף יָד
הַאִם רָאֲתָה שֶׁהָאָרֶץ כַּדּוּר
וְלֹא יָדְעָה לְמִי לְהָשִׁיב
הַאִם חִכְּתָה כָּל הַזְמָן שֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתָהּ
הַאִם נָבְחָה
כְּשֶׁשְׁבִיטִים נָפְלוּ בְפַרְוָתָהּ
הַאִם עֲדַיִן הִרְגִּישָׁה
אֶת כָּבְדוֹ שֶׁל הַגּוּף
הַאִם חָשְׁבָה כְּשֶׁעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ
שֶּׁכָּל הַדְּבָרִים בַּיְקוּם
רַק מְבַקְּשִׁים לִטּוּף



אהבה במֶקדוֹנַלד'ס / רחל חלפי

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי בְּמֶקְדּוֹנַלְדְּ'ס
נוֹרָא אוֹהֶבֶת
מְשֻׁחְרֶרֶת מִמַּשְׂאוֹת מִטְבָּח חֲמוֹרִיִּים
מִן הָאַחֲרָיוּת הַמְצַמְרֶרֶת שֶׁל תְּזוּנָה בְּרִיאָה

הוּא טוֹרֵף דַּאבְּל סֶנְדְּוִיץ' שֶׁל בָּשָׂר נוֹטֵף
וַאֲנִי מְעַשֶּׁנֶת בְּשַׁרְשֶׁרֶת סִיגַרְיוֹת צִ'יפְּס
הוּא לוֹגֵם גָּלוֹן שֶׁל קוֹקָה וַאֲנִי מַגִּירָה אֶל בִּטְנִי קָפֶה שְׁלִישִׁי

פִּתְאֹם יֵשׁ לִי זְמַן לְהַבִּיט
יָשָׁר בְּעֵינָיו
פִּתְאֹם יֵשׁ לִי זְמַן לִכְתֹּב
אֶת הַוִּדּוּי הַקָּטָן הַזֶּה

כַּמָּה הַחֵטְא הַמְשֻׁתָּף
מְשַׁחְרֵר!
כַּמָּה הָעֵסֶק הַקּוֹסְמוֹפּוֹלִיטִי הַזֶּה
תּוֹרֵם לְהַרְגָּעַת הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי!

בַּזְּגוּגִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת מִשְׁתַּקְּפִים
נֵאוֹנִים קְטַנִּים וְקָרִים
וּמִבַּעַד לָהֶן מְאוֹתֶתֶת הָעִיר
בִּידִידוּת

הַכֹּל
הַכֹּל נִרְאֶה כָּרֶגַע
בַּעַל-בְּרִית

.



* / *

שחיקת דימויים
כמו הקשת קוד סודי.
לפתע,
סצנה מסרט.
צל של מורן מתנוסס
חובט בפניי
ומזכיר לי שהגיע זמני לקום.
.


*/*

בעתיד תבקרו באגם הברבורים מהבית
כל עוד
תהיו מחוברים לסיבים;

ימי פינוי גזם
הם ברביעי
בשכונה זו.

.

*/*

ניסיתי להשיג אותך בטלפון,
לא רציתי להיות לבד.

כל חטא אחר הוא ריקני וקר,
אתה האחד לטבוע איתו בחשיכה בייבי.

הלו הלו.

.




עשרים / שגיא אלנקוה

הדף הזה הוא החדר, הוא העולם.
אינני יודע כיצד למלא אותו.
מתן חייב לי עשרים שקלים.
אינני מסוגל לוותר לו על החוב.
לדנה פנים של שקשוקה.
אני אומר לעצמי. כמה יפה כמה
נכון אני כשאני אומר את זה.
רוב הזמן אני אומר דברים כאילו
אני שר אותם. אני שלא יודע לשיר
חושב שאני זמר על במה.
אינני יכול להעלות על הדעת לראות
דבר בדנה מלבד הפנים הללו.
ירדנה, אור ותום
מקסימות, דבר שלא יתכן
כיצד ייתכן שאדם יהיה מקסים?
כנראה שאני מנותק.
חבוי בעולם פרטי.
הרי רוב הזמן אני יודע
שהרושם שאנשים עושים
הוא רגעי. יש להם פנים שאינני מכיר
מתחת לפני שאני מכיר
שגם אותם אינני מכיר.
.

בתרבות שלנו (1992) / אהד פישוף

בתרבות שלנו השפה סודית
אבל אנחנו
שולחים אליכם
אנשי צפרדע

.